הבעיה: אכיפה אקראית ולא יעילה
משאבי המשטרה מוגבלים. כיום, האכיפה היא אקראית (כמו מצלמות מהירות בכבישים פתוחים) ואינה מתמקדת בנהגים המסוכנים באמת. ידוע כי אחוז קטן מהנהגים (נהגים רצידיביסטים) אחראי לרוב המכריע של העבירות המסכנות חיים.
הפתרון המוצע: "אכיפה חכמה" מבוססת Big Data
במקום לנסות לתפוס את כולם, יש למקד את המשאבים בנהגים המועדים ביותר:
איחוד מאגרי מידע: הקמת מאגר נתונים לאומי (בניהול הרלב"ד והמשטרה) שיצליב מידע מעבירות תנועה קודמות, מעורבות בתאונות, ונתוני מצלמות.
יצירת "ציון סיכון" (Driver Risk Score): שימוש בבינה מלאכותית (AI) לניתוח הנתונים ויצירת "ציון סיכון" אישי לכל נהג.
אכיפה והרתעה ממוקדת:
שלב א (התראה): נהג שזוהה כ"מועד" (בעל ציון סיכון גבוה) יקבל התראה רשמית הביתה: "אתה זוהית כנהג בסיכון גבוה. אתה נמצא בפיקוח מיוחד".
שלב ב (ענישה מחמירה): נהג כזה שייתפס בעבירה מסכנת חיים נוספת, יקבל ענישת-בזק מחמירה: שלילה מנהלית מיידית, החרמת הרכב, וחיוב בקורס נהיגה מונעת ייעודי.
התועלת המיידית: תוכנית זו תמקד את משאבי האכיפה המוגבלים בנהגים המסוכנים ביותר ותייצר הרתעה אישית חזקה במקום הרתעה כללית חלשה.
קריאה לפעולה: אנו קוראים לשר לביטחון לאומי ולשרת התחבורה לאמץ אסטרטגיה זו מיידית.